בשנים האחרונות צמד המונחים לשון הרע והוצאת דיבה מצאו להם מקום של כבוד בשיח הציבורי בישראל. המונחים הללו באים לתאר מצבים בהם גורם מסויים אומר או מפרסם דברי בלע כנגד פלוני או אלמוני באופן שיש בהם פגיעה של ממש. בית המשפט הישראלי לא מייחס הבדלים מהותיים לשני המקרים למרות שאין הם דומים. בעוד שלשון הרע מדבר על אמירות שיכולות להיות נכונות, אך הן נאמרות או מתפרסמות באופן פוגעני, הוצאת דיבה מתייחסת לדברים שנאמרו ללא בסיס עובדתי של אמת והם גם מהווים פגיעה בשמו הטוב של הנמענים.
מהי הגדרת ללשון הרע ?
המונח לשון הרע בא לתאר מצב שבו התפרסמו פרסומים הנוגעים לאדם, גוף או מוסד שיש בהם תוכן הנחשב פוגעני, מזלזל או משמיץ שיש בו גורם לפגיעה במה שמכונה שמו הטוב של גורם הנפגע. לשון הרע יכולה להיות בצורת דיבור, או בצורת פרסומים שונים, כאשר התנאי המגדיר אותם שהפרסום יהיה פומבי וגלוי.
מהי ההגדרה להוצאת דיבה
הוצאת דיבה, מתייחסת גם היא לפרסומים או התבטאות פוגענית או משמיצה אשר עלולה בעצם הדברים לייצר נזק עבור האובייקט שעליו נאמרו הדברים. לשון הרע יכולה להיות מופנית כלפי אדם, ארגון או מוסדות שונים. הוצאת דיבה מתייחסת לאמירת דברים שהם משוללים יסוד אמת. לאחרונה נתבע בהקשר הזה מונח חדש יחסית, הפייק ניוז שמשמעו, פרסום ידיעות שאין בהם יסוד עובדתי נכון.
במערכת המשפט הישראלית יש גישה הבאה להפריד בין שני המונחים הללו, בין הוצאת דיבה ללשון הרע, אך המישור המשפטי הכללי בישראל לא תמיד מבצע הפרדה בין שני המונחים הללו.
מה הם ההבדלים בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע?
ההנחה המשותפת לשני המושגים יוצאת מתוך הבנה ששמו הטוב של אדם הוא נכס חשוב העומד לזכותו של כל אחד. הם נחשבים ולא בכדי לנכסים בעלי משמעות רבה, המצב כיום הרואה לא אחת בשם של אדם את כלל המוניטין שלו, הופכת סוגיה זאת לחשובה מאי פעם.
אמירת אמת – בעוד שאמירת לשון הרע יכולה להיות דברים אמיתיים שנאמרו בטעם לפגם, הוצאת דיבה היא מקרה שבו הדברים הנאמרים באופן פוגעני, אינם נכונים בעליל.
הפיצוי הכספי – במקרה ויוכח קיום של לשון הרע או הוצאת דיבה, הפיצוי הכספי עבור הוצאת דיבה יהיה גבוהה יותר בשל העובדה שהוא נתפס חמור יותר.
מה הן נקודת הדמיון בין הוצאת דיבה לבין לשון הרע ?
כמו שיש נקודות שוני, ישנן גם כמה נקודות דמיון בין שני המקרים:
- בתי המשפט בפסיקות נוהגים ביחס שווה ברוב המקרים באופן שווה לשני סוגי העבירות.
- התביעות בנושאים אלו הם לא אחת תיקים הקשים מאד להוכחה שאכן קרו. בשל כך השימשו בשירותיו של עורך דין מתאים היא חשוב ביותר.
מהו הבסיס להגשת תביעה בכל אחד מהמקרים ?
הוזכר בתחילת הדברים שבתי המשפט רואים לא אחד את סוגיית לשון הרע וסוגיית הוצאת דיבה בקנה אחד ובאופן דומה, ובמקרים רבים אין הבדל בין שני המונחים. אם זאת ישנם כמה קווים מנחים המבקשים להסביר את האופן בו מוגשות תביעות בנושא.
- פרסום – בית המשפט ייבחן בשני המקרים את אופן הפרסום, אמצעי התקשורת בו נעשה שימוש וכן ההקשר שבגינו נעשה הפרסום.
- מתי מהווה הפרסום הוצאת דיבה או לשון הרע – כאשר יש בכוחו של הפרסום לפגוע בשמו או משלח ידו של הנפגע, במשרתו או שמו הטוב
- ההיקף של הנזק או הפגיעה – בית המשפט ייבחן בנוסף לכלל הדברים גם את העוצמה של האופן בו התרחשה הפגיעה. האם ישנה פגיעה גם לתדמית או גרמים אחרים. באופן טבעי, ככל שהיקף הנזק ועוצמת הפגיעה בתדמית כך באופן טבעי יעלו הסיכויים להגדלת סכום הפיצוי.
- הגנות – לזכותו של מפרסם הדברים העלולים להתפרש כפוגעניים אך יש בהם התנגשות בין פרסומם של דברים הנאמרו בתום לב כזה או אחר ולא היו במטרת פגיעה, לבין פרסום אמת הנאמר מתוקף זכות הציבור לדעת.
- הקלות – אם התביעה שהוגשה נתקבלה על ידי בית המשפט אך ישנו מקום בהם אפשר למצא סיבות להקלה והפחתת גובה הפיצוי, ייעתר בית המשפט לבקשת ההקלה במקרים מתאימים ועל פי האפשרויות העומדות לפניו.
- כוונת זדון – אם אדם פעל מתוך כוונת זדון ברורה על עורך דין לשון הרע למצא יסוד ברור על כך שנתבע בתיק מחפש דרכים שונות לפגוע בתובע, אלמנט זה יכול להיות מקום להגדלת סכום הפיצויים.
